139

פרויקטים


139
ד"ר גיא רותם, יועץ בכיר המספק יעוץ אקולוגי ושירותי תכנון וניהול שטחים פתוחים. יעוץ לגופים ציבורים ופרטיים בעלי אחזקה במקרקעין ובעלי השפעה על השטחים הפתוחים במדינת ישראל
סקר מצב אוכלוסיית קיפודים בשטחים חקלאים. שטחים חקלאים עלולים להוביל לפגיעה בהטרוגניות המרחבית ובמגוון הביולוגי. בשנים האחרונות מתפתחות גישות חדשות של הפיכת שטחים חקלאים לידידותיים לחיות הבר. בסקר זה אנו בוחנים את ההשפעות של גידולים שונים וטיפולים חקלאיים שונים על אוכלוסיית הקיפודים במרחב החקלאי של המועצה האזורית לב השרון.
קרן קימת לישראל  סקר אקולוגי פארק שרשרת. פארק שרשרת שבסמוך לנתיבות הינו פנינת טבע עם בתרונות לס, נביעות מים, תל ארכיאולוגי ועוד. במסגרת סקר אקולוגי זה נערכו שורת סקרים במגוון נושאים – צומח, פרפרים, זוחלים, ציפורים ויונקים. מידע זה שימש לקביעת ערכיות אקולוגית אשר תהווה בסיס לקבלת החלטות תכנוניות וניהוליות במרחב הפארק.
ליווי אקולוגי של הקמת קו המתח "אשלים-טללים". בפרויקט זה אנחנו מלווים את תהליך התכנון וההקמה של קו מתח חדש באזור אשלים-טללים. במסגרת זו אנחנו מסייעים באיתור סוגיות אקולוגיות הנובעות מהקמת הקו והשפעתו ארוכת הטווח, ומגבשים המלצות לשמירה על צומח מקומי ובעלי חיים.
השפעות רעיה על מבנה חברת הצומח בהר הנגב. במחקר ארוך טווח זה אנו מנתחים את השפעת רעיית צאן על הרכב חברת הצומח. על סמך מידע זה יפותחו כלים לניהול ממשק הרעיה בשטחים פתוחים מדבריים, תוך כדי שמירה על המגוון הביולוגי ועושר המינים הטבעיים.
 
פרויקט תנשמות ארצי. זהו פרויקט ארצי בשיתוף פעולה בין משרד החקלאות, החברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל-אביב, שמטרתו שימוש בתנשמות כמדברים ביולוגיים בחקלאות. במסגרת פרויקט זה, אנו אחראים על חבל 'הנגב'. בכל אביב אנו מנטרים את תיבות הקינון, בכ-40 ישובים שונים. במסגרת הניתור אנו מתעדים את אוכלוסיית התנשמות ועורכים טיבוע.
סקר שטחי הלס בצפון הנגב.  שטחי הלס מצויים בנגב על פני אזורים נרחבים בעיקר בבקעות – דוגמת בקעת באר שבע ובקעת ערד. שטחים אלו מאכלסים מערכות אקולוגיות ייחודיות בעלות מגוון מינים ומגוון ביולוגי מיוחד. בשנים האחרונות תהליכי התיישבות, חקלאות, ייעור ופיתוח נוספים  פגעו בחלקים נרחבים של בית גידול ייחודי זה. לסקר זה, המבוצע בשיתוף פעולה עם גורמים רבים, שתי מטרות עיקריות: (I)סקירה והערכה של מצב שטחי הלס, שהינם בית גידול רגיש המצוי תחת לחצי פיתוח רבים; (II) ליצור בסיס מידע סביבתי לתהליכי הפיתוח העתידיים להתקיים במרחב כדי להוביל מהלכים לתכנון סביבתית מושכל המביא בחשבון את צרכי האדם מחד ואת ייחודיות ורגישות בית הגידול הלסי מאידך.
ניטור אוכלוסיית היעלים בבקעת צין תוך שימוש במתודולוגיית ה- Ging Up Density. במחקר זה אנו בוחנים את האפשרות המעשית לשימוש בשיטת ה-GUD לצורך שילובה בתהליכי ניטור אוכלוסיית היעלים בבקעת צין, תוך גיבוש המלצות ותוכנית ניטור.    
ליווי אקולוגי של הקמת קו המתח 'פארן-אילת'. בפרויקט זה אנחנו מלווים את תהליך ההקמה של קו המתח החדש לאילת. במסגרת זו אנחנו מציעים דרכים לצמצום ההשפעה האקולוגית של הקו החדש ותהליך הקמתו ומגבשים המלצות לשמירה על אתרי קינון, צומח מקומי ובעלי חיים.  

קרן קימת לישראל סקר אקולוגי נחל בוהו. נחל בוהו שבמבואות העיר נתיבות נמצא במוקד תכנון התחדשות והרחבה עירונית. במסגרת זו אמור הנחל לעבור תהליך שיקום נופי ואקולוגי. במסגרת הסקר האקולוגי אנחנו מבצעים שורת סקרים במגוון נושאים – בוטניקה, עופות, יונקים גדולים, מכרסמים ופרפרים. מידע זה ישמש לקביעת ערכיות אקולוגית אשר תהווה בסיס לקבלת ההחלטות התכנוניות במרחב הנחל.

ניטור בעלי חיים באמצעות מצלמות. במסגרת פרויקט זה אנחנו מנתחים מידע רב אשר נאסף ממצלמות שהוצבו במרחבי שמורות 'מצוק הצינים' ו'יוטבתה'. בתהליך הזנת הנתונים אנחנו משתמשים בתוכנה מתקדמת (Timelapse Image Analyzer) אשר פותחה לאחרונה לצורך זה. בהמשך יבוצע ניתוח נתונים מורכב המבוסס על Model selection ו Occupancy level , באמצעות תוכנות מתקדמות דוגמת Mark ו- R.

סקר נחל קינה. כחלק מתהליך שיקום נחל קינה הנמצא בקרבת ערד בוצע סקר אקולוגי שמטרותיו היו: (I) יצירת בסיס ורקע לתכנון השטח ו-(II) הערכת החשיבות האקולוגית של השטח. על בסיס סקר בוטני שנערך בשטח הסקר בוצעה הערכת ערכיות בוטנית והערכת ערכיות בתי גידול. מידע זה, בשילוב מודל  רצף שטחים פתוחים איפשר קבלת ערך ערכיות אקולוגית מצרפית לשטח הסקר. מידע זה מהווה בסיס להמשך התכנון הנופי ותכנון הפיתוח במרחב.
מחקר ארוך טווח על השפעת רעית גמלים על חברת הצומח בחבל המדברי. במחקר זה אנו מנסים לנתח את השפעת מרעה הגמלים על הרכב חברת הצומח ולבנות כלים לממשק רעית גמלים בשטחים פתוחים אשר יבטיח את השמירה על המגוון הביולוגי ועושר המינים הטבעיים. רעית גמלים עלולה להוביל לפגיעה בעושר המינים, בהרכב המינים ובמגוון הביולוגי. מאידך, רעית הגמלים עשויה לשמש כגורם להפצת זרעים, לשבירת קרומי קרקע ולסיוע בנביטה אצל מינים מסוימים דוגמת עצי שיטים. 
 
תיק ממשק מכתש רמון העוסק בשטח של כ- 329,276 דונמים בוחן את השימושים הקיימים בשטח מכתש רמון: מטיילים, כריה וחציבה. עוד בוחן תיק הממשק את המצאי הבוטני והזואולוגי הקיים בשטח. המסמך מביא את סיפור הפיכתו של מכתש רמון מיעד מרכזי של כריה וחציבה לשמורת טבע מרכזית בדרום הארץ. חלקו האחרון של המסמך דן בסוגיות הנוגעות לניהול השטח – המלצות על שבילי מטיילים, ניהול עומס מבקרים, ממשק יעלים, ממשק מינים פולשים, ממשק מינים מתפרצים, ממשק קינונים וממשק שימור אתרי מורשת.
סקר הר חמרן. בחינת השטחים הפתוחים באזור הנגב מלמדת שלמסדרון שנמשך מהר הנגב דרומה לכיוון חולות מערב הנגב יש מקום חשוב במערך השטחים הפתוחים. אזור זה מכיל בתי גידול מגוונים וייחודיים והוא בעל חשיבות אקולוגית בפני עצמו. בצפון נושק אזור זה לפתחת ניצנה, אחד משטחי הפיתוח של המועצה האזורית רמת נגבתכנון האזור לא נשלם, לא מבחינת תוכניות הפיתוח ולא מבחינת תוכניות השימור. לכן, ישנה חשיבות לתכנון מושכל, שיתבסס על מידע מלא ככל האפשר על ערכי הטבע מחד, והצרכים התכנוניים מאידך. סקר זה המשתרע על פני שטח של כ-310 קמ"ר מספק רקע אקולוגי, סביבתי ותכנוני היכול להוות בסיס לתוכניות שימור ופיתוח באזור, מייצר גיבוש של תפיסה תכנונית וכלי יישום לפיתוח בר-קיימא, מאפשר תכנון מסדרונות אקולוגים עתידיים ומהווה רקע לתוכניות תיירות ופיתוח סביבתי במרחב. 
 
המין הפולש 'טיונית החולות' מצוי כיום על פני שטחים נרחבים במישור החוף של ישראל. גם המין 'כנפון זהוב' הינו מין פולש הנפוץ על פני שטחים חוליים נרחבים. בסקר אתרים לפעילות ציבור למיגור המינים הפולשניים 'טיונית החולות' וכנפון זהוב' סקרנו את השטח בין אשדוד בצפון לקיבוץ כרמיה בדרום ואת שטח המועצה האזורית רמת הנגב במזרח במטרה למפות את מוקדי הפלישה של מינים אלו. על בסיס הערכה כמותית ואיכותית נבחרו אתרים מומלצים לטיפול בהתאם לסדרי עדיפויות.
יעלים במדרשת בן גוריון, הצעות לטיפול. בעקבות פניות של תושבים ממדרשת בן גוריון החליטה הועדה לאיכות סביבה על הקמת צוות שיבחן דרכים למניעת קונפליקט בין בני אדם ליעלים במדרשה. בשנים האחרונות יעלים נכנסים לתחומי הישוב תוך פגיעה בנוי ובגינות ציבוריות ופרטיות וגורמים לפחד אצל חלק מהתושבים. גם ליעלים עצם נגרם נזק שכן הם נחשפים למזון שאיננו מזונם הטבעי ולעיתים אף ניזונים מאשפה המצויה בישוב. במהלך התהליך נבחנו חלופות שונות למניעת או להקטנת הקונפליקט בין היעלים לתושבים, נוסחו חלופות תכנוניות, חושבו עלויות והוצעו דרכי פעולה.

מחקר - שטחים חקלאיים כמערכות תומכות מגוון ביולוגי באיים טבעיים.
מספר התושבים החיים על פני כדור הארץ גדל בעשורים האחרונים באופן חסר תקדים בכל ההיסטוריה האנושית ועומד כיום על כ 7- מיליארד נפש. מצב זה מציב בפני החברה האנושית אתגר משמעותי של ייצור צורכי המזון של כלל האוכלוסייה. בנוסף, שינויים סביבתיים )קרי, פגיעה בתפקוד המערכת האקולוגית) על פני כדור הארץ פוגעים בחיי אדם ובאיכות החיים של תושבים רבים, וגורמים לבעיות ביצרנות החקלאית. הצורך בסיפוק מזון לאוכלוסייה אנושית הולכת וגדלה והצורך בהתמודדות עם בעיות סביבתיות יוצר אתגר רציני כיצד לאזן בין הדרישות הגדלות לתוצרת החקלאית ובין הצורך לשמור על בתי גידול טבעיים ועל התפקוד של המערכות האקולוגית. מחקר זה בחן את השפעות העיבוד החקלאי בשפלת יהודה על חברת הזוחלים המתקיימת בכתמים הטבעיים הגובלים בשטחים החקלאים.

פרויקטור הועדה לאיכות סביבה. בשנים האחרונות אני משמש כיועץ וכפרויקטור של הועדה לאיכות סביבה של המועצה האזורית רמת הנגב. במסגרת זו אנחנו פועלים להטמעת תהליכי הפרדה במקור, אנרגיה ירוקה, מחזור ועוד.
 
 
סקר טבע עירוני ערד- יחידה סביבתית נגב מזרחי, ביצוע סקר משאבי טבע עירוניים הכולל סקר בוטני, ציפורים, יונקים, זוחלים ופרפרים בשטחי הטבע העירוניים והמוניציפליים. עריכה וכתיבה של מסמך תשתיות טבע עירוניים מתוך ראיית חשיבות השימור של שטחים טבעיים וערכי טבע בעיר. סקר זה מיפה את אתרי הטבע בתחום העיר ערד וממצאי הסקר עובדו לשכבות ממ"ג ונערכו בצורת כרטיסי אתר מפורטים. בכל כרטיס רוכזו נתוני סביבה, תכנון, מערכות טבעיות, צילומי המחשה, מיקום גיאוגרפי של ממצאים חשובים וכן רשימה מפורטת של ממצאים מהסקר. כרטיסים אלו מיועדים לכל העוסקים במלאכת התכנון והניהול העירוני והם יאפשרו למקבלי החלטות ולדרג המקצועי לגבש התייחסות ראשונית לכל סוגיית תכנון הנוגעת למגוון ביולוגי בתחום אתר טבע עירוני שנסקר בסקר זה.
 
 
ליווי אקולוגי- תוכנית כוללנית מועצה אזורית יואב- ליווי ותכנון כחלק מצוות רב תחומי ליצירת תוכנית אב כוללנית הכוללת ייעוץ אגרו-אקולוגי במועצה.
 
 
 
 
  היינו שותפים לכתיבת הפרק האקולוגי הבוחן השפעת הייעור בצפון הנגב על המערכת האקולוגית כחלק מתהליך בחינה מקיף וגיבוש חוות דעת של אגף שמירת טבע
 
סקר ספרות העתקות בעלי חיים וצמחים. העתקה (Translocation) מוגדרת לרוב כשחרור או שינוע של אורגניזמים בתוך תחום התפוצה שלהם. פעולה זו יכולה להתבצע כחלק מממשק אוכלוסייה באתר ספציפי, כחלק מפתרון לקונפליקט בין אדם לבעלי חיים או כחלק מניסיון להציל אורגניזמים מפעילות פיתוח הפוגעת בבית הגידול על ידי האדם. למרות חשיבותו הרבה של כלי זה לשמירת טבע ולהגנה על מינים הרי שבמקרים רבים תהליך ההעתקה נוחל כישלון והאורגניזמים שהועתקו מתים. מסמך זה סקר את הידע הקיים בעולם על העתקות בעלי חיים וצמחים ואת הסיכויים להצלחה בבתי גידול ובשיטות שונות, תוך השוואה בין קבוצות ביולוגיות שונות.
  תיק ממשק שמורת עשוש כולל סקירת בוטנית, זואולוגית ואנושית על שטח של 588,506 דונמים. המסמך סוקר את ערכי הטבע והמורשת בשטח השמורה, את תפעולה וניהולה, את פעולות החינוך וההדרכה המבוצעות בשמורה ומציע שורה של כיוונים לניהול וממשק עתידי של השמורה כולל הנחיות לביצוע. בין ההמלצות: המלצות לגבי ממשק עצי שיטה, ממשק המין רכפתן מדברי, ממשק צבאים, ממשק יעלים וממשק מטיילים. בנוסף מציע המסמך חלופות תכנוניות, ואופציות לפיתוח ולשיקום.
  תיק ממשק רכס חצרה כולל סקירה של 76,656 הדונמים התחומים בין כביש מעלה העקרבים, נחל צין ומישור ימין. השטח הכלול במסמך זה מהווה פסיפס ייחודי של נוף פתוח, ערכי טבע ומורשת, בעלי חיים וצומח ופעילות אדם רבה. המסמך כולל מידע רב אודות החי והצומח המצויים במרחב, המערכת האקולוגית ופעילות האדם המתקיימת אף היא בשטח. בנוסף על כך, מתווה המסמך עקרונות ודרכים לניהול וממשק השטח. בין השאר ניתנת התייחסות לממשק כריתת עצים, רעיית גמלים, ניטור יעלים, ממשק קינונים, ממשק תאורה, סימוני שבילים, שמירה על מינים נדירים, נגישות בעלי חיים למקורות מים, ממשק מינים פולשים וממשק אתרים היסטוריים וארכיאולוגים.   
 
תיק ממשק מכתשים עין יהב עוסק במרחב המכתש הגדול והמשתרע על שטח של כ-82,000 דונמים. המסמך כולל בתוכו מידע אודות המצאי בשטח השמורה, המגוון הביולוגי והגיאולוגיה. בנוסף סוקר המסמך את השימושים המבוצעים בשמורה – מטיילי בתי ספר, משפחות ועוד. בחלקו האחרון מציג המסמך המלצות מעשיות לממשק ולניהול השמורה. בין השאר ההמלצות נוגעות לניהול קהל המבקרים בשמורה, לממשק רעיית גמלים ועוד.
  תיק ממשק לשמורת שמורת תל קריות (הר עמשא) המשתרעת על פני 11,450 דונמים. בשמורה ישנה מערכת אקולוגית הולכת ונעלמת של בתת-הספר. בנוסף, השמורה מתאפיינת בגרדינאט טופוגרפי חזק היוצר גרדיאנט אקלימי ואקולוגי חד. תיק הממשק לשמורה זו כולל בתוכו רשימות בוטניות וזואולוגיות של האורגניזמים החיים בשמורה. חלקו השני של המסמך דן בסוגיות של ניהול  המרעה בשטח השמורה, בממשק מטיילים, ממשק מינים פולשים ומתפרצים ושימור אתרי מורשת. עוד מציע המסמך תכניות לפיתוח עתידי הכוללות מסדרונות אקולוגים מערבה, ובשילוב גישה למדבר יהודה ממזרח.
 
סקר נחל חסד. נחל חסד הנמצא במבואות העיר ערד סובל מהזנחה, השלכת פסולת בנין ועוד. כחלק מתהליך תכנון לשיקום הנחל בוצע סקר אקולוגי אשר מטרתו הייתה לבצע הערכת חשיבות אקולוגית של שטח אגן הניקוז ולהוות בסיס ורקע לתכנון סביבתי של הנחל. באמצעות שימוש בכלי GIS, ותוך הסתמכות על סקרים בוטניים ומאגרי מידע זואולוגים נבנתה מפת ערכיות בוטנית של השטח. באמצעות מודל מצרפי הכולל מודל לרצף השטחים הפתוחים וערכיות בוטנית נבנתה מפת ערכיות אקולוגית לשטח הסקר.   
 
סקר תחמ"ש גן רווה בחן השפעות אקולוגיות וסביבתיות  אפשריות כתוצאה מתהליכי הפיתוח המתוכננים במקום על ידי חברת החשמל. הסקר כלל המלצות הנוגעות לתאורה, מינים פולשים ועוד.
 
סקר אקולוגי נחל האלה. נחל האלה, באזור שבין כביש 6 במזרח לכביש 4 במערב נמצא במוקד תכנון נופי – סביבתי. במסגרת זו מתכונן הנחל לעבור תהליך שיקום נופי ואקולוגי. במסגרת הסקר האקולוגי אנחנו מבצעים שורת סקרים במגוון נושאים – בוטניקה, עופות, יונקים גדולים, מכרסמים ופרפרים. מידע זה ישמש לקביעת ערכיות אקולוגית אשר תהווה בסיס לקבלת ההחלטות התכנוניות במרחב הנחל.
 
סקר 'טיונית החלות' (Heterotheca subaxillarisבשטח חולות יבנה. המין 'טיונית החולות' הינו צמח פולש אשר הוכנס לארץ בשנת 1975. כיום חלקים נרחבים של מישור החוף של ישראל מאוכלסים במין זה אשר גורם לדחיקה של מינים מקומיים ולפגיעה במגוון הביולוגי ועושר המינים המקומי. הסקר שנערך בחולות יבנה נועד לייצר מפת צפיפות של הצמח 'טיונית החולות' . כמו כן נועד הסקר לייצר מפת סדרי עדיפות לטיפול במוקדי פלישה של המין בשטח הסקר.
 
מלאו את הפרטים ואצור עמכם קשר בהקדם
שם:*
טלפון:*
מייל:
הודעה: