139

תזת הדוקטורט: השפעה תלוית סקאלה של מערכת אקולוגית חקלאית מקוטעת על חברת הזוחלים


139
מאפייני חברה אקולוגית כמו: שפע פרטים, עושר מינים ומגוון מינים והתהליכים המשפיעים עליהם מהווים חלק משמעותי מאבני היסוד של האקולוגיה. במשך שנים מקובל היה לבחון תהליכים אלו דרך גורמים (משתנים מסבירים) מקומיים המשפיעים על מערכת יחסי הגומלין בין פרטים או מינים בסקאלה המקומית. בעשורים האחרונים, הודות להתפתחות תיאורטית מדעית, חישובית וסטטיסטית התגבשה גישה הבוחנת את מאפייני ומבנה החברה באמצעות שימוש במגוון משתנים ותהליכים תלויי-סקאלה. אולם, למרות המחקר הרב שנעשה בתחום הרי שקבוצת הזוחלים הוזנחה באופן יחסי לקבוצות ביולוגיות אחרות והמחקרים הבוחנים השפעה מרובת סקאלות על טקסה זו מעטים.
 
במהלך השנים נעשו מחקרים לא מעטים על מבנה חברה בתוך מערכות חקלאיות תוך שימוש בגישות שונות, כולל שיטות מתקדמות של אקולוגיה מרחבית. אולם, לעיתים רחוקות שטחים חקלאים פרושים לאורך מפלים אקלימיים חדים, כך שהשפעה של מפל אקלימי חד על מבנה החברה האקולוגית בתוך השטח החקלאי הינו תחום בו חסר כיום ידע מחקרי. בנוסף, במקרים בהם ישנו מפל אקלימי לרוב הוא מלווה בשינוי בגובה הטופוגרפי או בהרכב הקרקע, בגיאולוגיה וכמובן בפעילות החקלאית עצמה. שטח המחקר שלי, שפלת יהודה הדרומית, מתאפיין במפל אקלימי חד ביותר על פני מרחק קצר וזאת ללא שינוי מהותי בגובה הטופוגרפי, בקרקע, במסלע, בהיסטוריה האנושית ובפעילות החקלאית. עבודת הדוקטורט שלי בחנה בסקאלות מרחביות שונות מהם המשתנים המשפיעים על חברת הזוחלים המתקיימת בכתמים טבעיים בתוך המערכת החקלאית המקוטעת של שפלת יהודה הדרומית. 
 
בפרק הראשון בחנתי כיצד משתנים מרחביים מסקאלות שונות משפיעים על חברת הזוחלים המתקיימת בכתמים הטבעיים המצויים במערכת החקלאית.  לשם כך בחרתי שלושה שטחים (מצפון לדרום – גלאון, לכיש ודביר) בגודל 4× 2.3 קילומטר כל אחד. ארבעת השטחים הללו מיצגים את המפל האקלימי הפועל בסקאלת הנוף. בתוך שטחים אלו בחרתי כתמים השונים זה מזה בגודלם, בצורתם ובקונפיגורציה המרחבית שלהם. בתוך כתמים אלו סימנתי חלקות קבועות בגודל 100×50 מטרים בהם בצעתי את דיגום הזוחלים. בחירה זו של מערך דיגום אפשרה לי לבחון כיצד סדרה ארוכה של משתנים (דוגמת: הטרוגניות הכתם, גודל הכתם והקונפיגורציה המרחבית של הכתמים) הפועלים בסקאלות מרחביות שונות וקשורים לתהליכים ביולוגים / אקולוגים שונים משפיעים על מבנה חברת הזוחלים. באמצעות שימוש בתהליך בחירת מודלים (Model selection method) המבוססים AICc בחנתי מהם המשתנים המשפיעים ביותר על מבנה החברה. המודלים שהציעו את ההסבר הטוב ביותר עבור שלושת המאפיינים של מבנה חברה  - שפע פרטים עושר ומגוון מינים - היו כולם מרובי סקאלות. אולם בחינה של מידת ההשפעה שיש למשתנים השונים על כל אחד משלושת מאפייניי החברה מצביעה על כך שכל אחד מהם מושפע בצורה חזקה ממשתנים מרחביים אחרים.

המודלים הציעו ששלושת המרכיבים של חברת הזוחלים (כלומר שפע, עושר ומגוון) מושפעים ממשתנים הפועלים בסקאלה המקומית כדוגמת: הטרוגניות החלקה, אבניות ועוד. עוד מציעים המודלים שחברת הזוחלים מושפעת מהמיקום לאורך הגרדינט האקלימי, מרעיית צאן ובקר ומהאניטראקציה בין הגורמים הללו.

אחת הפעילויות החקלאיות הנפוצות ביותר בשטח המחקר הינה רעייה עונתית של צאן ובקר. הרעייה מתבצעת בשטחי השלף לאחר הקציר. במהלך תקופת הרעייה רועים העדרים גם בכתמים הטבעיים המצויים בלב השטח החקלאי. מחקרים קודמים כבר בדקו בעבר את השפעת הרעייה על חברת הזוחלים, אולם בפרק השני של העבודה, בחנתי את ההשפעה המשולבת של מפל אקלימי ורעייה על מבנה חברת הזוחלים. מעטים המחקרים הקודמים  שבחנו השפעה משולבת כזו בתאי שטח דומים.

לצורך בחינת השפעת המפל האקלימי על הרכב החברה בחנתי את פרופורציית המינים בהתאם למוצא הביוגיאוגרפי שלהם. התוצאות העידו על ירידה באחוז המינים (והשפע היחסי) של מינים ים-תיכוניים עם הירידה בכמות המשקעים. במקביל לכך נמצאה עליה באחוז המינים (ובשפע היחסי) של מינים ממוצא מדברי.

גם השפעת הרעייה עצמה השתנתה בהתאם למיקום החלקות לאורך המפל האקלימי. בשטחים הסמוכים לגלאון, השייכים לאקלים ים תיכוני, מצאתי שהרעייה מעלה את הטרוגניות החלקות ואת עושר המינים. בניגוד לכך, בשטחים הדרומיים, בקרבת דביר, מצאתי השפעה שלילית של הרעייה על הטרוגניות החלקות ועושר המינים. בדביר מצאתי גם שהרעייה משפיעה על הרכב החברה. עושר המינים ממוצא ים תיכוני נמצא בדביר בהתאמה שלילית עם עוצמת הרעייה. בניגוד לכך  עושר המינים ממוצא מדברי נמצא בדביר בהתאמה חיובית עם עוצמת הרעייה.

מלבד רעייה, שטח המחקר מתאפיין גם בשדות חיטה נרחבים.  בפרק השלישי של העבודה בחנתי את השפעת שדות החיטה על חברת הזוחלים. לשם כך, בחרתי להתמקד בחלקות המצויות במרכז שדות החיטה ואשר היו מרוכזות כולן בשטח הצפוני, גלאון, זאת בכדי להימנע מההשפעה האקלימית. בנוסף, עקב מיעוט תצפיות על מינים אחרים המחקר התמקד במין 'חומט פסים'.

תוצאות פרק זה של העבודה הצביעו על כך ששפע פרוקי הרגליים המצוי בשדות החיטה בראשית האביב גבוה מאשר בכתמים הטבעיים. בנוסף, התוצאות מצביעות על תנועה משמעותית של זוחלים מתוך הכתמים הטבעיים אל שדות החיטה, אך מועטה מאוד בכיוון ההפוך. בנוסף, המצב הגופני של הפרטים שנעו מהכתמים לשדות היה, באופן מובהק, טוב יותר משל פרטים שנשארו בכתמים הטבעיים. לבסוף, לאחר הקציר לא נמצאו יותר פרטים בתוך שדות החיטה וזאת בניגוד לכתמים הטבעיים. תוצאות אלו מצביעות על כך ששדות החיטה מהוות מלכודת אקולוגית עבור המין 'חומט פסים'.  

תוצאות העבודה מצביעות שחברת הזוחלים החיה במערכת חקלאית מקוטעת מושפעת מתהליכים אקולוגים שונים המתרחשים בסקאלות מרחביות שונות. בנוסף,העבודה תומכת בכך שחברת הזוחלים המתקיימת בכתמים הטבעיים המצויים במערכת החקלאית מושפעת מהפעילות החקלאית המרחשת במטריקס. גורמים אלו תורמים להבנה שישנה השפעה הדדית של השדה על הכתם ולהפך. מכאן נובע שמחקר העוסק בחברות אקולוגיות במערכות אגרו-אקולוגיות צריך להתייחס למשתנים אקולוגים מסקאלות שונות ולבחון את השפעת הפעילות החקלאית עצמה.

לחץ כאן לתזה במלואה
מלאו את הפרטים ואצור עמכם קשר בהקדם
שם:*
טלפון:*
מייל:
הודעה: